עוד סרטון אחד, או לילה טוב
בלילה, במיטה, סוף סוף תורכם. לכן "רק עוד אחד" מרגיש כמו זכות, ובאמת מגיע לכם זמן משלכם. שנייה לא לוקחת אותו. לפני הפיד היא שואלת אם הזמן הזה יהיה מהסוג שממלא, ומציעה נשימה קצרה או משהו קטן שבחרתם מראש.
למה דווקא בלילה
כל היום אתם של אחרים: עבודה, לקוחות, הקבוצה של המשפחה. בלילה זה נגמר, והטלפון כבר ביד. למצב הזה יש שם במחקר, דחיינות שינה: לא ללכת לישון בשעה שהתכוונתם, בלי סיבה חיצונית שמונעת.
מקור: Kroese ועמיתים, Frontiers in Psychology, 2014.
איך זה מרגיש עם שנייה
מגיע לכם זמן משלכם. רוצים שהוא יהיה מהסוג שממלא?
- בלי שעה מאיימת. אף פעם לא "כבר 1:40".
- נשימה קצרה במקום נזיפה, או הדבר הקטן שבחרתם: כמה עמודים, יומן, מוזיקה.
- "סתם נכנס" תמיד שם. זה הלילה שלכם.
כמה שעות בחודש זה, ומה זה בלילות של שעה נוספת של שינה?
למחשבוןואחרי לילה ארוך?
בבוקר אין חשבון. אם אתמול היה כבד, זה קורה לכולם. היום מתחיל נקי.